Rosh Hashanah 5

Kapitel 5

א (במדבר כא, א) וישמע הכנעני מלך ערד מה שמועה שמע שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה רשות להלחם בישראל והיינו דכתיב (במדבר כ, כט) ויראו כל העדה כי גוע אהרן

1 und der Kenaa͑nite, der König von A͑rad, vernahm. Er vernahm nämlich die Kunde, daß Ahron gestorben sei und die Wolken der Herrlichkeit verschwunden seien, da glaubte er, es sei nun die Freiheit gegeben, Jisraél zu bekriegen. Das ist es, was geschrieben steht: und die ganze Gemeinde sah, daß Ahron verschieden war,

ב וא"ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו כדריש לקיש דאמר ר"ל כי משמש בד' לשונות אי דילמא אלא דהא

2 und R. Abahu sagte, man lese nicht sah, sondern wurde gesehen. Dies nach Reš Laqiš, denn Reš Laqiš sagte, [das Wort] ‘ki’ habe vier Bedeutungen: wenn, vielleicht, sondern, denn. –

ג מי דמי התם כנען הכא סיחון תנא הוא סיחון הוא ערד הוא כנען סיחון שדומה לסייח במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו ערד שמו איכא דאמרי ערד שדומה לערוד במדבר כנען על שם מלכותו ומה שמו סיחון שמו

3 Ist es denn derselbe, da war es Kenaa͑n, dort aber Siḥon!? – Es wird gelehrt: Siḥon, A͑rad und Kenaa͑n sind identisch; Siḥon [hieß er], weil er einem Fohlen [sejaḥ] in der Wüste glich, Kenaa͑n nach dem Namen seines Reiches, und sein eigentlicher Name war A͑rad. Manche lesen: A͑rad [hieß er], weil er einem Waldesel [a͑rud] in der Wüste glich, Kenaa͑n nach dem Namen seines Reiches, und sein eigentlicher Name war Siḥon. –

ד ואימא ר"ה אייר

4 Vielleicht ist Ijar der Jahresanfang!? –

ה לא סלקא דעתך דכתיב (שמות מ, יז) ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן וכתיב (במדבר י, יא) ויהי בשנה השנית בחדש השני נעלה הענן מעל משכן העדות מדקאי בניסן וקרי לה שנה שנית וקאי באייר וקרי לה שנה שני' מכלל דר"ה לאו אייר הוא

5 Dies ist nicht anzunehmen; es heißt: und es geschah im ersten Monate des zweiten Jahres, am ersten des Monats, da wurde die Stiftshütte aufgestellt, und ferner heißt es: und es geschah im zweiten Jahre, im zweiten Monate, da erhob sich die Wolke von der Stiftshütte des Gesetzes. Wenn er es im Nisan ‘das zweite Jahr’ nennt und im Ijar ebenfalls ‘das zweite Jahr’ nennt, so ist demnach der Ijar nicht Jahresanfang. –

ו ואימא ר"ה סיון לא ס"ד דכתיב (שמות יט, א) בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ואם איתא בחדש השלישי בשנה השנית לצאת וגו' מיבעי ליה

6 Vielleicht ist Sivan der Jahresanfang? Dies ist nicht anzunehmen; es heißt: im dritten Monate nach dem Auszuge der Kinder Jisraél aus dem Lande Miçrajim. Wieso heißt es, wenn dem so wäre, [nur:] im dritten Monate, es sollte ja heißen: im zweiten Jahre nach dem Auszuge &c.!? –

ז ואימא תמוז ואימא אב ואימא אדר

7 Vielleicht ist es der Tammuz, vielleicht ist es der Ab, vielleicht der Adar!?

ח אלא אמר ר"א מהכא (ב דברי הימים ג, ב) ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו מאי שני לאו שני לירח שמונין בו למלכותו

8 Vielmehr, erwiderte R. Elea͑zar, ist es hieraus [zu entnehmen]: und er begann zu bauen im zweiten Monate, am zweiten, im vierten Jahre seiner Regierung. Was heißt im ‘zweiten’? Doch wohl am zweiten des Monats, mit dem sein Regierungsjahr begann.

ט מתקיף לה רבינא ואימא שני בחדש א"כ שני בחדש בהדיה הוה כתיב ביה

9 Rabina wandte ein: Vielleicht am zweiten des Monats!? – So würde es ausdrücklich geheißen haben: am zweiten des Monats. –

י ואימא בשני בשבת חדא דלא אשכחן שני בשבת דכתיב ועוד מקיש שני בתרא לשני קמא מה שני קמא חדש אף שני בתרא חדש

10 Vielleicht am zweiten Wochentage!? – Erstens wird der (zweite) Wochentag nie in der Schrift genannt, und ferner vergleiche man das andere zweiten mit dem ersten zweiten: wie das erste zweiten sich auf den Monat bezieht, ebenso das andere zweiten auf den Monat.

יא תניא כוותיה דר' יוחנן מניין שאין מונין להם למלכים אלא מניסן שנא' (מלכים א ו, א) ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים וגו' וכתיב (במדבר לג, לח) ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וגו' [וכתיב (דברים א, ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש]

11 Übereinstimmend mit R. Joḥanan wird gelehrt: Woher, daß man das Regierungsjahr mit Nisan zu zählen beginne? Es heißt: es geschah im vierhundertachtzigsten Jahre nach dem Auszuge der Kinder Jisraél aus dem Lande Miçrajim &c. Und es heißt: und Ahron, der Priester, stieg nach dem Befehle des Herrn hinauf auf den Berg Hor &c. Und es heißt: und es geschah im vierzigsten Jahre, im elften Monate.

יב וכתיב (דברים א, ד) אחרי הכותו את סיחון וגו' ואומר וישמע הכנעני וגו' ואומר ויראו כל העדה כי גוע אהרן וגו' ואומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית וגו'

12 Und es heißt: nachdem er Siḥon geschlagen hatte &c. Und es heißt: und der Kanaa͑nite vernahm &c. Und es heißt: und die ganze Gemeinde sah, das Ahron verschieden war &c.

יג ואומר ויהי בשנה השנית בחדש השני וגו' ואומר בחדש השלישי לצאת בני ישראל וגו' ואומר ויחל לבנות וגו'

13 Und es heißt: und es geschah im ersten Monate des zweiten Jahres &c. Und es heißt: und es geschah im zweiten Jahre, im zweiten Monate &c. Und es heißt: im dritten Monate nach dem Auszuge der Kinder Jisraél &c. Und es heißt: und er begann zu bauen &c.

יד א"ר חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן שנא' (נחמיה א, א) דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים וגו' וכתיב (נחמיה ב, א) ויהי בחדש ניסן שנת עשרי' לארתחשסתא וגו'

14 R. Ḥisda sagte: Dies lehrten sie nur von jisraélitischen Königen, bei Königen der weltlichen Völker aber beginne man mit dem Tišri zu zählen, denn es heißt: Worte Neḥemjas, des Sohnes Hakaljas: Im Monate Kislev des zwanzigsten Jahres &c., und ferner heißt es: und es geschah im Monate Nisan des zwanzigsten Jahres des Königs Artaḥšasta &c.

טו מדקאי בכסליו וקרי ליה שנת עשרים וקאי בניסן וקרי ליה שנת עשרים מכלל דר"ה לאו ניסן הוא

15 Wenn er nun vom Kislev spricht und es ‘das zwanzigste Jahr’ nennt und vom Nisan spricht und es ebenfalls ‘das zwanzigste Jahr’ nennt, so ist ja zu entnehmen, daß der Jahresanfang nicht mit dem Nisan beginnt. –

טז בשלמא היאך מפרש דלארתחשסתא אלא האי ממאי דלארתחשסתא דילמא

16 Allerdings zählt die eine [Schriftstelle] nach Artaḥšasta, woher aber, daß die andere nach Artaḥšasta zählt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel